החלטה בתיק רע"צ 31236-11-11

בפני 2 בקשות רשות ערעור על 2 החלטות של כב' רשם ההוצל"פ אסף אבני. ההחלטות עליהן הוגשו הבר"ע  הן:

א. דחיית בקשה של המבקש לחדש את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגד משיב 1 ובוטל במעמד צד אחד.

ב. מתן צו לעיכוב הליכים על סמך בקשה שהגישו המשיבים לפיה נגבו מהם סכומים ביתר וזאת בלא להתנות את עיכוב ההליכים בהפקדת סכום החוב או חלקו אלא רק בהפקדת סך של 15,000 ש"ח להבטחת הוצאות .

המבקש מנהל תיק הוצל"פ נגד המשיבים (בפועל ננקטים הליכים נגד משיב 1).  במסגרת ההליכים הוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב 1. במסגרת חקירת יכולת שנערכה למשיב 1 נקבע כי עליו לשלם את החוב בתשלומים של 2,500 ש"ח לחודש. המשיב 1 אינו עומד באופן סדיר בתשלומים. בעבר הגיש המשיב 1 בקשות לאפשר את יציאתו מן הארץ. כב' רשמת ההוצל"פ מאיה אבגנים ויינשטיין התנתה את היציאה בתשלום הפיגורים בצו התשלומים ותשלום נוסף חד פעמי ובהחתמת ערבים להבטחת שובו של המשיב 1.  הערבים שהומצאו נבחנו חלקם אושרו וחלקם נפסלו מלשמש ערבים  עקב יכולת כספית נמוכה.

ביום 3.8.11 הגיש המשיב 1 פעם נוספת בקשה לביטול צו עיכוב יציאה כאשר במקביל הוא הגיש בקשה לפיה המבקש גבה בתיק זה כספים ביתר והוא זכאי להשבתם. כב' הרשם אבני עיכב הליכים בתיק והעביר את הבקשה לתגובת המבקש.  עיכוב ההליכים  ניתן ללא תנאי של הפקדה. כמו"כ אושרה בקשה של המשיב 1 לצאת מן הארץ ללא הפקדה ואף ללא הגבלת משך השהייה בחו"ל, הביטול הותנה בהמצאת ערבים בלבד. הומצאו 2 ערבים, שאחד מהם נפסל בעבר, ועיכוב היציאה בוטל.  המבקש הגיש מספר בקשות לביטול אותה החלטה וכן הגיש תגובה לבקשה לפיה נגבה סכום ביתר. התגובה בענין זה הועברה לתגובת המשיב 1 שלא מסר תגובה ולפיכך בקשתו בענין גביית היתר נדחתה והוא חוייב בשכ"ט המבקש בסך 750 ש"ח.  המבקש טוען כי כל מטרת הגשת הבקשה לענין גביית היתר נעשתה כדי לאפשר למשיב לצאת לחו"ל ללא הפקדה, ומשהושגה מטרה זו לא היה למבקש ענין בבקשה.  התוצאה, לאחר מחיקת הבקשה בענין גביית היתר, היתה שצו עיכוב היציאה מן הארץ בוטל כנגד ערבים וללא הגבלה בזמן והמשיב היה יכול לצאת ולהיכנס לארץ ללא הגבלה.  משנודע למבקש שהמשיב שב ארצה הגיש הוא בקשה לעכב את יציאתו בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשם אבני מהסיבה שהוא לא ממלאת, אחר הוראות הדין והוגשה ללא תצהיר.  המבקש הגיש בקשה בה הבהיר כי לא היה צורך בהגשת תצהיר משום שמדובר בחידוש צו וכב' הרשם אבני נתן החלטה לפיה הצו יחודש אוטומטית ביום 5.12.11.  המבקש הגיש בקשה בה הסביר שבכוונת המשיב לצאת מן הארץ ביום 3.11.11 לכן יש לחדש את הצו מיידית.  כב' הרשם אבני נתן החלטה לפיה הוא אינו ערכאת ערעור על החלטותיו.  ביום 8.12.11 הגיש המשיב 1 פעם נוספת את הבקשה לפיה נעשתה בתיק גביית יתר וכב' הרשם אבני הורה על עיכוב הליכים ללא צורך בערובה וזאת עד החלטה שתינתן לאחר קבלת תגובת המבקש.  המבקש עטר לביטול ההחלטה וביום 19.12.11 הורה כב' הרשם על ביטול ההחלטה ושפעול ההליכים.  המשיב 1 הגיש תשובה לתגובת המבקש וביקש להורות על ביטול ההליכים עקב גביית היתר.  הבקשה הועברה  לתגובת המבקש ולאחר מתן תגובתו נקבע מועד לדיון בבקשה בענין גביית היתר וכן הורה כב' הרשם על שפעול הליכים ועיכובם אם יופקד סך של 15,000 ש"ח להבטחת הוצאות הזוכה.

בקשות רשות הערעור הוגשו הן על ההחלטות בענין ביטול עיכוב היציאה מן הארץ ואי חידושו על ידי כב' הרשם (תיק רע"צ 31236-11-11), והן על ההחלטה לעכב הליכים כנגד הפקדת סך של 15,000 ש"ח להבטחת הוצאות(רע"צ 36780-01-12). המבקש טוען בערעור ששגה כב' הרשם הן בכך שביטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ ללא צורך בתשלום הפיגורים, הן בכך שהסכים לקבל ערב שנפסל בעבר והן בכך שלא חידש את הצו מיד עם דחיית הבקשה בעניין גביית היתר,  והן בכך שעיכב הליכים בהגשת הבקשה השנייה בענין גביית יתר כנגד הפקדת סך 15,000 ש"ח להבטחת הוצאות בלבד. המבקש טוען כי כל בקשה בענין גביית יתר כוללת בחובה בקשה בטענת פרעתי ולפיכך יש לעכב הליכים, כאשר מוגשת בקשה כזו, רק אם ישנם נימוקים מיוחדים שאותם יש לפרט בהחלטה ורק בהתניה של הפקדה ולא רק הפקדה סימלית לצורך הבטחת הוצאות.

המשיב 1 טוען כי לאחר האירועים נשוא רע"צ 31236-11-11  הוא הגיש בקשה נוספת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ. הבקשה הועברה  לתגובת ב"כ המבקש שלא הגיב, ולפיכך ניתנה החלטה המאפשרת את יציאת המשיב לזמן קצוב לאחר שהומצאו ערבים.  מדובר איפוא,  נכון להיום,  בבקשת רשות ערעור תיאורטית, שכן, ישנה החלטה  מאוחרת שניתנה לאחר מתן זכות תגובה ובהעדרה של תגובה.

לגבי רע"צ 36780-01-12 טען המשיב 1 כי אין דינה של בקשה לגביית יתר  כדינה של בקשה בטענת פרעתי.  מדובר ב- 2 טענות  נפרדות.   בנדון דנן, הבקשה לוותה בחו"ד שנערכה על ידי רו"ח והיא מתבססת על פס"ד שניתן לטובתו של המשיב נגד המבקש, בנוסף לתשלומים שבוצעו. על פי אותו פס"ד  ועל פי חוה"ד נגבה על ידי המבקש סכום העולה על סכום החוב לפיכך צדק כב' הרשם בעכבו את ההליכים מה עוד שהוא  התנה אותם בהפקדת סכום משמעותי להבטחת הוצאות.

לבקשת ב"כ המבקש קוים דיון בו למעשה כל צד חזר על טענותיו.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי מאחר ומדובר בהחלטות ביניים של כב' הרשם ומאחר והבקשה לגביית יתר נסמכת על פס"ד שניתן לטובת המשיב  1 ועל חוות דעת חשבונאית, אין מקום, בשלב זה, להתערב בהחלטת הרשם, בענין התנאי שקבע לעיכוב הליכים. כב' הרשם עיכב הליכים ולא ביטל אותם ובנסיבות הענין לאור הטיעונים שהביאו את כב' הרשם להחליט את שהחליט, אין מקום להתערב בהחלטה לגופה. הדבר נכון גם לגבי ביטול עיכוב היציאה . אמנם נכון שלא היה מקום לאשר ערב שנפסל בעבר, אלא אם השתנו הנסיבות, ואולם, לאחר האירועים נשוא רע"צ 31236-11-11 הוגשה בקשה נוספת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ. בקשה זו הועברה לתגובת המשיב ולאחר שזה בחר שלא להשיב ניתנה החלטה של כב' רשם ההוצל"פ לביטול הצו בתנאי של המצאת ערבים. המשיב המציא ערבים ויצא את הארץ. ביטול הצו הינו לתקופה מוגבלת כך שהמשיב יהיה בארץ במועד שנקבע לדיון בבקשה לגביית יתר (חודש מאי). בנסיבות אלה הבר"ע בענין ביטול צווי עיכוב היציאה הפכה לתיאורטית בלבד.  נכון להיום ישנה החלטה שניתנה לאחר  מתן זכות תגובת ולאחר שלא ניתנה תגובה.  כידוע בית משפט של ערעור אינו דן בשאלות תיאורטיות שאין בהם השלכה מעשית.

לאור כל האמור לא מצאתי  שיש מקום להתערב בהחלטת הביניים של כב' הרשם ולפיכך אני דוחה את שתי בקשות הרשות לערער ומחייב את המבקש בהוצאות המשיב 1 ובשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח. סכום זה יגבה או יופחת מהחוב רק לאחר שתינתן החלטה סופית בבקשה שהגיש המשיב 1 לגביית יתר (בהתאם לתוצאותיה).

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק  מההחלטה  בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ו'  אדר תשע"ב, 29 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: